פורסם במקור בנובמבר 2020
אתחיל מווידוי אישי, בכל מפגש שלי עם אנשים ובכל שיחה, כל תשומת לבי נתונה לתנועות השפתיים של המדבר. יש לי קושי בהבנת הצלילים והפענוח שלהם למילים, וכך במשך שנים התמכרתי למעקב אחר תנועות הפה והשפתיים. אפילו לא הייתי מודעת לתופעה.
אם לאחר פגישה הייתם שואלים אותי מה היא לבשה או מה צבע העיניים שלה, או האם יש לה משקפיים חדשות או תסרוקת חדשה, לא הייתי זוכרת. כל כולי נתונה בפה המדבר, כאילו הוא הישות המדברת אלי.
ואז הגיעה הקורונה...
כולם עם מסיכות וישות הפה המדבר נעלמה מאחורי הפרוכת... בשיחות אני מתקשה מאוד להבין מה הם אומרים וזה נשמע לי כמו שמדברים בתוך מים, אבל התחלתי להבחין בעיניים. פתאום יש לה עיניים כחולות, ולו יש עיניים חומות דבש ולהוא יש עיניים חומות קפה, וכו'. תקשיבו, לאנשים יש עיניים בכל מיני צבעים, גוונים, ברק ואנרגיה. גם צורת העין וההבדלים בין ימין לשמאל התחילו להופיע. וצורת הגבות. יש גבות באלכסון כמו של עצב ויש כאלו בכיוון ההפוך כמו של כעס. יש גבות של אלפים, ויש גבות של גמדים. יש גבות שנמצאות בתמיהה מתמדת, או ביגון עמוק. יש גבות ציניות ויש גבות מטיבות.
Comments